אפוטרופסות

בקשה למינוי אפוטרופוס

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב-1962 קובע שאדם מוחזק בחזקת כשיר משפטית לביצוע פעולות עד שכשירותו נשללת ממנו. 


במקרה שאדם אינו כשיר לנהל את ענייניו, בין אם מחמת מחלה, מום או נכות, קרוביו רשאים להגיש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה להתמנות כאפוטרופוסים על גופו, על רכושו או על שניהם גם יחד. המשיבים בבקשה יהיו באפוטרופוס הכללי במשרד היועמ"ש ומשרד הרווחה. יש לתמוך את הבקשה בתצהיר ובכתב הסכמה להתמנות כאפוטרופוס. במקרים רבים מורה בית המשפט על הגשת תסקיר בעניינו של החסוי. במקרה זה, תיצור פקידת סעד של מחלקת הרווקה והשירותים החברתיים במקום מגורי החסוי, שהיא עובדת סוציאלית בהכשרתה, קשר עם משפחת החסוי, תראיין אותו ואת בני משפחתו, ותגיש את עמדתה לבית המשפט במסמך הנקרא "תסקיר". בית המשפט עשוי למנות את בני משפחתו של החסוי או מי מהם כאפוטרופוסים ביחד ולחוד או ביחד או לחוד. לקביעה זו יש השפעה על סמכותו של האפוטרופוס לביצוע פעולות. במקרה של חילוקי דעות בין בני המשפחה, ימנה בית המשפט במרבית המקרים אפוטרופוס חיצוני נייטרלי. 


על אפוטרופוס חלות חובות מכוח הדין, כדוגמת הגשת פרטא (מן הצהרת הון של החסוי) בתחילת תפקידו ובסופו, וכן דו"ח שנתי מידי שנה. בנוסף, עליו לרשום הערה על מינוי אפוטרופוס בכל פנקס המתנהל על פי דין. כך, לדוגמא, אם יש לחסויה דירה, על האפוטרופוס לרשום הערת אזהרה במרשם המקרקעין, כך שהחסויה לא תתפתה להעביר את דירתה לאחר ללא ידיעתו.