גירושין

תביעת משמורת

תביעת משמורת נועדה להכריע, בהיעדר הסכמה בין ההורים, מי מהצדדים יהיה ההורה המשמורן של הילד. קביעת ההורה המשמורן אינה שוללת את אפוטרופוסתו הטבעית וזכויותיו ההוריות של ההורה שאינו משמורן. חרף דיונים בצורך לעדכנה או לשנותה, בישראל עדיין קיימת "חזקת הגיל הרך" הקובעת שבהיעדר סיבות לקבוע אחרת, ילדים מתחת לגיל 6 יהיו במשמורת אמם. עם זאת, בשנים האחרונות רבים המקרים של הענקת "משמורת משותפת", במקרה זה שני ההורים שוהים זמן דומה או זהה עם ילדיהם.

לעיתים קרובות, תביעות משמורת יתבררו בד בבד עם תביעות לקביעת סדרי ראיה. לאחרונה, אנו מעדיפים להחליף את הביטוי "סדרי ראיה" בביטוי "זמני שהות", שלו קונוטציה חיובית יותר. 

לשם הכרעה בהליכים אלו, בית המשפט ייעזר בתסקיר פקידת סעד לסדרי דין. מדובר בעובדת סוציאלית מטעם העיריה או המועצה המקומית הרלוונטית אשר מבקרת בבית ההורים ושוטחת את מסקנותיה בפני בית המשפט. 

הדיון העכשווי נוגע לקשר שבין משמורת משותפת לשאלת חבות האב בדמי המזונות. לאחרונה חלו התפתחויות סוערות בפסיקה, המקלות על חבות האב לתשלום מזונות ילדיו במשפחות בהן מתקיימת משמורת משותפת. 

חשוב לציין שילד לעולם רשאי לפנות לבית המשפט בעניין משמורתו, והסכם בין הוריו אינו כובל אותו.