לייעוץ פנו אלינו

עו"ד רוית טוב-לי

בוגרת אוניברסיטת חיפה במשפטים (L.L.B) ובתקשורת (BA).

מוסמכת אוניברסיטת חיפה במדעי החברה (M.A.) בחוג לתקשורת.

חיברה עבודת גמר מחקרית (תיזה) בנושא: "דמיו זועקים כל העת מן האדמה: משפט, תקשורת וזיכרון בפרשת רצח הנער דני כץ". 

עבדה בחברת עורכי דין "אורי צפת" המתמחה בדיני משפחה וירושה בשנים 2010-2014 כעורכת דין בכירה. החברה מדורגת בגלובס "Dun's 100" בשנים 2010-2015.

עבדה במחלקת הליטיגציה המסחרית במשרד "ברקמן, וקסלר בלום" בשנים 2009-2010.

עבדה במשרד עורכי דין "טל איטקין" המתמחה בדיני משפחה וירושה בשנים 2006-2008.

מעבירה השתלמויות לעורכי דין בנושאי התמחותה, מטעם לשכת עורכי הדין (עריכת צוואות, עילות התנגדות לצוואה, עריכת הסכמי ממון, ערכאת הערעור בדיני משפחה, הליכי ביטול הסכם ועוד).

מגשרת מוסמכת מטעם המוסד הארצי לגישור ע"ש דוד רוטלוי. בוגרת קורס השלמה בגישור משפחתי מטעם המוסד הארצי לגישור ע"ש דוד רוטלוי.

מלמדת קורסים משפטיים במסלול האקדמי המכללה למינהל בראשון לציון משנת 2011 ואילך.

חברת ועדת הירושה, ועדת המשפחה ו-ועדת בתי דין רבניים בלשכת עורכי הדין.

צוואה וירושה

צוואה וירושה

עריכת צוואה

כלל בסיס בשיטתנו: "מצווה לקיים את דברי המת", ואכן, הצוואה היא המסמך האחרון שהותיר אחריו אדם לפני שעצם את עיניו ואין להקל בה ראש.


קיימים ארבעה סוגי צוואות: צוואה בכתב יד, צוואה בפני עדים, צוואה בפני רשות וצוואה בע"פ (שתתאפשר במקרים חריגים בלבד). דיני הירושה מתירים לכל אדם לערוך כמה צוואות שירצה במשך חייו, ולצוות בהן ככל העולה על רוחו.


ככלל, אדם העורך צוואה מבקש להתנות על כללי הירושה על פי דין ומנסיוני, במקרים רבים כדאי כלל לא לערוך צוואה. היה ומצווה החליט לערוך צוואה, כי אז עליה להיות מסמך מושלם, בהיר וחד משמעי, עד כדי מלאכת מחשבת, שכן לא ניתן יהיה לברר עם הנפטר למה התכוון בצוואתו. חוסר מקצועיות וחוסר הבנה בתחום זה מובילים להתדיינויות ארוכות בבית המשפט בתיקים סבוכים של התנגדות לצוואה. לאור זאת, מומלץ למבקש לערוך צוואה לקבל ייעוץ מקיף ויסודי על משמעות הצוואה, שאחרת, הוא עלול לחשוף את יקיריו למלחמות מיותרות. אין פירוש הדבר שצוואה חייבת להיות ארוכה, מסובכת או יקרה. בסך הכל יש לנסחה נכון, ולכלול בה את כל מה שצריך ורק את מה שצריך. 

צוואה וירושה

בקשות לצו ירושה / צו קיום צוואה

a salon

בעת פטירתו של יקירכם, לא ניתן יהיה לבצע כל פעולה בעיזבונו ללא צו ירושה או צו קיום צוואה. צו ירושה יינתן מקום שהנפטר לא הותיר צוואה, ואז עיזבונו יחולק בהתאם לכללי הירושה על פי דין. צו קיום צוואה יינתן מקום שהנפטר הותיר צוואה.


את הבקשה לצו ירושה / צו קיום צוואה יש להגיש לרשם לענייני ירושה במחוז שבו היה מקום מגוריו האחרון של המנוח. כיום ניתן לעשות זאת באופן ממוחשב. הבקשה כרוכה בתשלום אגרה בת 130 ש"ח עבור פרסום בעיתון וכן אגרת פתיחת בקשה בת 501 ש"ח. את האגרה ניתן לשלם בכרטיס אשראי באתר התשלומים הממשלתי שכתובתו כאן. לבקשה יש לצרף אישור משלוח בדואר רשום של הודעה על הגשת הבקשה ליורשים על פי דין, שאחרת היא תוחזר לשולח ללא טיפול.


ככל שהבקשה הוגשה כדין, היא תועבר לתגובת המדינה (האפוטרופוס הכללי) ודבר הגשתה יפורסם בעיתון (כיום "ידיעות אחרונות" או "ישראל היום"). החל ממועד הפרסום בעיתון, לכל המתנגד לקבלת הבקשה מוקנים שבועיים להגשת התנגדותו לרשם. במידת הצורך, ניתן להגיש בקשה למתן ארכה, שגם היא תהיה כרוכה בתשלום אגרה בת 235 ש"ח.


במרבית המקרים, לא מוגשת התנגדות לבקשה והאפוטרופוס הכללי אינו מוצא סיבה להתערב בה. צו ירושה / צו קיום צוואה ייחתם ע"י הרשם לענייני ירושה ויישלח למבקש בדואר רשום. עם הצו הזה יש לגשת לבנק, לקופת הגמל וליתר המחזיקות ולבקש לקבל את זכויותיו של המנוח. גם העברת נכסי נדל"ן בטאבו תתבצע באמצעות מסמך זה. במקרה ולא קיבלתם די עותקים, ניתן לשלוח בפקס בקשה להנפקת עותקים נוספים למזכירות הרשם לענייני ירושה. כל עותק נוסף כרוך באגרה בת 5.15 ש"ח. 


התהליך כולו אורך כחודשיים-שלושה, כאשר אין סיבוכים. 


ניתן לברר את סטטוס הבקשה לצו ירושה / צו קיום צוואה באתר הרשם לענייני ירושה שכתובתו כאן. 

 



     

צוואה וירושה

התנגדות לצוואה

ממועד הפרסום בעיתון של הבקשה לצו קיום צוואה, מוקנים ליורש הפוטנציאלי 14 יום לשם הגשת התנגדותו לרשם לענייני ירושה. הגשת ההתנגדות כרוכה בתשלום אגרה בת 973 ש"ח אותה ניתן לשלם כאן. בשונה מהבקשה לצו ירושה / צו קיום צוואה, אותה ניתן ואף כדאי להגיש לבד, את ההתנגדות מומלץ בחום להגיש באמצעות עו"ד מומחה בתחום. ניתן להתנגד לקיום הצוואה רק במספר מצומצם של עילות, הקבועות בחוק הירושה, תשכ"ה-1965. להלן העיקריות בהן: זיוף, אי כשירות, מעורבות בעריכה, השפעה בלתי הוגנת, איום ואונס. התנגדות לצוואה יש לתמוך בתצהיר מטעם המתנגד. הליך התנגדות לצוואה הוא הליך מורכב וממושך, העלול לכלול חקירת מומחים רפואיים, מומחים להשוואת כתבי יד ועוד. 


את ההתנגדות מגישים כאמור לרשם לענייני ירושה שאליו הוגשה הבקשה לקיום צוואה, ברם, לרשם אין סמכות לדון בה והתיק יועבר אוטומטית לבית המשפט לענייני משפחה המוסמך. במרבית המקרים, יורה בית המשפט לענייני משפחה על הגשת תגובה להתנגדות מטעם מבקש / מבקשי הקיום של הצוואה. הליך ההתנגדות יתנהל בדלתיים סגורות, להוציא מקרים מיוחדים. בהליך זה, מבקש קיום הצוואה יהיה התובע ואילו המתנגד יהיה הנתבע. ואולם, בניגוד להליכים אזרחיים "רגילים", נטל הראיה להוכחות טעמי ההתנגדות יוטל על שכמו של הנתבע, קרי: המתנגד. רק במקרים בהם נפל בצוואה שהוגשה לקיום פגם צורני, יתהפך נטל הראיה, ויוטל על שכמו של מבקש הקיום. 

žככל שבית המשפט לענייני משפחה פוסל צוואה או חלק ממנה – ניתן צו ירושה על פי דין ביחס למלוא העיזבון או חלקו.

צוואה וירושה

תביעה להיקף העיזבון

תביעה להיקף העיזבון היא הליך המוגש לבית המשפט לענייני משפחה, במטרה להכריע האם נכס פלוני שייך או לא שייך לעיזבון. תביעה זו תתברר ללא קשר לזהות היורשים.


בתביעה יידרש בית המשפט לראיות ולעדויות שונות. במקרים מסויימים, יקבע בית המשפט שנכס שהוצא מן העיזבון בחיי המנוח, שייך עודנו לעיזבון ודינו להתחלק בין היורשים. כמו כן, לבית המשפט הסמכות לקבוע שנכס השייך לכאורה לעיזבון, שכן הוא רשום ע"ש המנוח, כפוף לזכויותיו של אחר ולא יחולק בין היורשים. כך, לדוגמא, אלמנה רשאית להגיש תביעה רכושית, בה תעתור לקבלת מחצית מהרכוש ע"ש המנוח מכוח היותה נשואה לו במועד פטירתו.

צוואה וירושה

בקשה למינוי מנהל עיזבון

ככלל, מנהל עיזבון דרוש מתי שיש מה לנהל. הדוגמא הקלאסית היא עיזבון שבו עדר כבשים. לאחר שרועה הצאן הלך לעולמו, וכל עוד לא הוכרזו היורשים והעיזבון חולק בפועל, באם לא יתמנה מנהל עיזבון שידאג להאכיל את הכבשים, הרי שכולן תמותנה, והעיזבון יתכלה. כמובן שכלל זה רלוונטי גם כשלא מדובר בכבשים; לא פעם הולך אדם לעולמו ומותיר עסק חי שיש לנהל, נכסים שיש להשכיר, עבודות שיש לבצע, מיסים שיש לשלם וכיוב'. 


יחד עם זאת, יש להימנע מ"יד קלה" בהגשת בקשה למינוי מנהל עיזבון, כאשר אין בו צורך. חשוב לזכור ששכר טרחתו של מנהל עיזבון נפסק ע"י בית המשפט ועלול להגיע עד כדי 4% משווי העיזבוון + מע"מ. 


מקום שכל היורשים הפוטנציאליים מסכימים ביניהם על הצורך במינוי מנהל עיזבון, תוגש הבקשה לרשם לענייני ירושה. באם קיימות מחלוקות, או באם תיק העיזבון מתברר כבר ממילא בפני בית המשפט לענייני משפחה, תוגש הבקשה למינוי מנהל עיזבון לאחרון. הבקשה כרוכה בתשלום אגרה ויש לצרף לה תצהיר. המבקש רשאי להציע בבקשתו מנהל עיזבון ספציפי (בדרך כלל מוצע למנות את בא כוח המבקש). יש לציין בבקשה האם ידוע אם המנוח קבע בצוואתו מנהל עיזבון.


לא ניתן למנות אדם כמנהל עיזבון מבלי שהתקבלה הסכמתו לכך. במקרים מסויימים, נדרש מנהל העירבון להפקיד ערובה להבטחת מילוי תפקידו כדין. 

צוואה וירושה

הסכם בין יורשים

כלל היורשים של המוריש זכאים להסכים ביניהם על אופן חלוקת עיזבון, אפילו תוך סטיה מהוראות המנוח בצוואתו. הטעם המרכזי לביצוע הסדר חלוקה בין יורשים הוא הקטנת חבות המס.


אם, לדוגמא, אדם בעל שתי דירות הלך לעולמו מבלי להותיר צוואה, והותיר בן ובת, כי אז ילדיו יהיו כל אחד הבעלים במחציתה של כל דירה. במקרה זה, היורשים רשאים לקבוע ביניהם כי הבן יהיה בעליה של הדירה האחת, בשלמות, ואילו הבת תהיה הבעלים של הדירה השניה, בשלמות.


את ההסכם בין היורשים אין צורך לאשר בבית המשפט, ברם, במקרים מסויימים רשם המקרקעין יסרב לבצע רישום בהתאם להסכם בין יורשים מבלי לקבל את אישור בית המשפט. 


חשוב לדעת שאת הסכם החלוקה בין היורשים ניתן לבצע רק כל עוד העיזבון לא חולק. לפיכך, במקרה של ספק או מורכבות, חשוב להתייעץ עם עו"ד לפני ביצוע עצמאי של פעולות, העשויות להיות בלתי הפיכות.  

צוואה וירושה

רישום במרשם המקרקעין

רישום זכויות בנכס שהתקבל בירושה במרשם המקרקעין תתבצע באמצעות צו ירושה / צו קיום צוואה מקורי ובקשה ייעודית לכך. הבקשה כרוכה בתשלום אגרה. לאחר ביצוע הרישום, מתקבל מרשם המקרקעין אישור בדואר רשום, והחל ממועד זה ניתן לראות בנסח המקרקעין של הנכס שהוא הועבר בירושה. 

רישום זה מצריך מומחיות מסויימת, שכן במקרה וארעה טעות בהגשת הבקשה, רשם המקרקעין לא יבצע את הרישום ויחזיר את התיק למבקש. הגשה מחודשת כרוכה בתשלום אגרה נוספת. 


לא ניתן "לדלג" על שלבי רישום. לעיתים קרובות בני זוג היו בעלים במשותף בדירה, הבעל נפטר והוריש את חלקו בדירה לאשתו, אולם לא בוצע רישום בהתאם. כעבור שנים, האישה אף היא הולכת לעולמה, ויורשיה, קרי ילדיהם המשותפים של בני הזוג, מבקשים לרשום את הזכויות בנכס על שמם. במקרה כזה, לא ניתן "לדלג", כאמור על רישום הדירה בשלמות ע"ש האישה. יש להגיש לרשם המקרקעין שתי בקשות שונות, האחת להעברת זכויותיו של הנפטר לאלמנתו, והשניה העברת זכויות האלמנה לילדים. 

גירושין

גירושין

תביעת גירושין

ענייני נישואין וגירושין בין יהודים נמצאות בסמכותו הענינית הייחודית של בית הדין הרבני. משמעות הדבר, שזו הערכאה היחידה המוסמכת לדון בענייני גירושין. בין אם הצדדים נישאו בארץ או בחו"ל, כדת משה וישראל בחופה וקידושין או בנישואין אזרחיים, ובין אם הגירושין הם בהסכמה או לא בהסכמה - ככל שהם יהודים, הם יוכלו להתגרש אך ורק בבית הדין הרבני. 


במידה והצדדים מבקשים להתגרש בהסכמה, מדובר בהליך קצר הכרוך בתשלום אגרה נמוכה והצדדים יכולים לנהלו בעצמם, ללא סיוע עורך דין או עורכי דין. הסברה לפיה בית הדין מקשה על הבאים בשעריו ומבקשים להתגרש - אינה נכונה. אם הצדדים מאוחדים בשאיפתם להתגרש, בדרך כלל בית הדין לא ינסה להניא אותם מכך אלא יירתם לביצוע הגירושין מהבחינה הטכנית, בהתאם לדין הדתי.


ככל שאין הסכמה, ורק אחד מהצדדים, הגבר או האישה, חפץ בגירושין, מצב הדברים מסובך יותר. במקרה כזה בית הדין ינסה לפשר בין הצדדים ולהביאם להסכמות. הדבר נובע מכך שעל פי הדין האישי החל על יהודים, לא ניתן להתגרש, ללא הסכמת הצד השני, אלא בהתקיים עילת גירושין, מתוך רשימה סגורה של עילות מוכרות. יתר על כן, בתי הדין ייזהרו מחיוב בעל דין במתן גט, ללא הסכמתו, שכן מבחינה הלכתית גט מעושה אינו תקף. 

גירושין

תביעת משמורת

תביעת משמורת נועדה להכריע, בהיעדר הסכמה בין ההורים, מי מהצדדים יהיה ההורה המשמורן של הילד. קביעת ההורה המשמורן אינה שוללת את אפוטרופוסתו הטבעית וזכויותיו ההוריות של ההורה שאינו משמורן. חרף דיונים בצורך לעדכנה או לשנותה, בישראל עדיין קיימת "חזקת הגיל הרך" הקובעת שבהיעדר סיבות לקבוע אחרת, ילדים מתחת לגיל 6 יהיו במשמורת אמם. עם זאת, בשנים האחרונות רבים המקרים של הענקת "משמורת משותפת", במקרה זה שני ההורים שוהים זמן דומה או זהה עם ילדיהם.

לעיתים קרובות, תביעות משמורת יתבררו בד בבד עם תביעות לקביעת סדרי ראיה. לאחרונה, אנו מעדיפים להחליף את הביטוי "סדרי ראיה" בביטוי "זמני שהות", שלו קונוטציה חיובית יותר. 

לשם הכרעה בהליכים אלו, בית המשפט ייעזר בתסקיר פקידת סעד לסדרי דין. מדובר בעובדת סוציאלית מטעם העיריה או המועצה המקומית הרלוונטית אשר מבקרת בבית ההורים ושוטחת את מסקנותיה בפני בית המשפט. 

הדיון העכשווי נוגע לקשר שבין משמורת משותפת לשאלת חבות האב בדמי המזונות. לאחרונה חלו התפתחויות סוערות בפסיקה, המקלות על חבות האב לתשלום מזונות ילדיו במשפחות בהן מתקיימת משמורת משותפת. 

חשוב לציין שילד לעולם רשאי לפנות לבית המשפט בעניין משמורתו, והסכם בין הוריו אינו כובל אותו. 

גירושין

תביעות מזונות ילדים

תביעת מזונות מוגשת, על פי רוב, כנגד ההורה שאינו משמורן, במטרה להבטיח את מזונות ילדיו. החבות במזונות ילדיו הקטינים של אדם נקבעת על פי הדין האישי אליו הוא משתייך, ואצל יהודים – דין תורה.

תביעת מזונות ייחודית בכך שכדאי להגישה מוקדם ככל הניתן: ראשית, על מנת "לתפוס סמכות"  בפני הערכאה המשפטית הרצויה – בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה. זאת, בעקבות התפתחויות אחרונות שחלו בפסיקה אשר בעקבותיהן ניתן לכרוך מזונות ילדים גם בתביעות המוגשות לבית הדין הרבני. שנית, על פי רוב, ייפסקו דמי המזונות, החל ממועד הגשת התביעה, ולכן עיכוב בהגשת התביעה עלול לגרום לנזק.  

על מנת להבטיח את צורכי הילדים, קיים מנגנון בחוק לתביעת מזונות זמניים, אשר יכסו את עלותם של צורכי הילדים עד להכרעה הסופית בתביעות, העלולה לארוך זמן רב ולפעמים אפילו שנים.

תביעת מזונות מצריכה מומחיות וניסיון, מאחר שיש לבססה ככל תביעה כספית. כמו כן, קיימים כללים ספציפיים הנוגעים לזכאות למדור, דמי טיפול, הוצאות חינוך, בריאות וכו'. מומלץ להימנע מהפרזות בצורכי הילדים, שכן אלו אינן מתקבלות באופן חיובי בבתי המשפט.

פסק דין למזונות לעולם אינו סופי. ילד רשאי לתבוע מהורהו בכל עת הגדלת מזונות. כמו כן, חייבים במזונות רשאים לתבוע הפחתת מזונות, אך עליהם לעמוד ברף גבוה להוכחת שינוי נסיבות מהותי.

משרדנו מתמחה בהגשת תביעות למזונות כנגד סבים וסבתות, במקרים שבהם לא ניתן לגבות את המזונות מהאב. כמו כן, רכש משרדנו ניסיון רב בתביעת מזונות מן העיזבון. 

גירושין

תביעות מזונות אישה

אישה אשר נישאה כדת משה וישראל זכאית למזונות מבעלה, מכוח כתובתה, וזאת על פקיעת הנישואין, מחמת גירושין או מוות. תביעה למזונות אישה דומה מבחינות מסויימות לתביעה למזונות ילדים. ואולם, עיקר הקושי, הוא התמודדות עם טענות הגנה הלכתיות למיניהן, אשר לפיהן, האישה איבדה את זכותה למזונות אישה.

במקרים בהם האישה עובדת במשרה מלאה ומשתכרת משכורת המספיקה למימון מחייתה, יש לשקול היטב האם כדאי להגיש תביעה למזונות, וזאת מפני שממילא, הסכום שמשתכרת האישה ("מעשי ידיה"), יופחת מהסכום הנפסק לה למזונותיה.

אישה אשר נפסקו לטובתה דמי מזונות אישה, אינה רשאית לתבוע בנוסף גם דמי טיפול בילדיה.

אישה רשאית לתבוע מזונות מעיזבונו של בעלה, אף לאחר פטירתו. 

גירושין

תביעות מזונות ילד בגיר

אדם חייב במזונות ילדיו הקטינים או ילדי בן זוגו על פי הדין האישי החל עליו. ואולם הדין האזרחי, הוא "חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות)-תשי"ט 1959", מקים חובת תשלום מזונות גם עבור ילדים בגירים, אשר אינם יכולים לספק את צרכיהם מעבודה, מנכסיהם או מכל מקור אחר. בדרך כלל, מדובר יהיה בילדים הסובלים מנכות גופנית או נפשית, אשר אין ביכולתם לפרנס את עצמם.


על מנת שהורה יחוייב במזונות בן בגיר (או, כמובן, בת בגירה), חובה על התובע להוכיח שיש בידיו של ההורה לשאת במזונותיו לאחר סיפוק הצרכים של עצמו, של בן זוגו ושל ילדיו הקטינים. אם הבן הבגיר אינו מסוגל לנהל את ענייניו בעצמו, ומונה לו אפוטרופוס, רשאי האפוטרופוס להגיש תביעה למזונות מטעמו של הבן החסוי. בתביעה למזונות, ככל תביעה כספית אחרת, יש להוכיח את צרכיו של הבן הבגיר. 

גירושין

תביעות רכוש

תביעה רכושית היא תביעה לחלוקת הרכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים, על פי הדין הרלוונטי החל. לעיתים, תכלול התביעה הרכושית סעד של מתן חשבונות, בעיקר כאשר לתובע או לתובעת לא ידועה מצבת הרכוש במלואה.

תביעה רכושית אמורה לכלול את כל הרכוש המשותף, לרבות דירות, רכבים, חשבונות בנק, זכויות פיננסיות ואפילו נכסי קריירה פנסיה.

תביעה רכושית ניתן להגיש בבית המשפט לענייני משפחה, או בבית הדין הרבני, כאשר היא "כרוכה" לעניין הגירושין. "מירוץ הסמכויות" בין הערכאות, אשר רבות דובר ונכתב עליו, נועד על פי רוב להכריע מי תהיה הערכאה אשר תדון בחלוקת הרכוש של הצדדים. בעבר נהוג היה לומר שככלל, בית הדין הרבני הוא הערכאה העדיפה עבור הגבר, בעוד שבית המשפט לענייני משפחה הוא הערכאה העדיפה עבור האישה. כיום, כלל זה אינו בהכרח נכון, וכל מקרה תלוי בנסיבותיו הפרטניות. לפיכך, בטרם הגשת תביעה בערכאה הרצויה, מומלץ להיוועץ בעו"ד מנוסה בתחום. חרף מירוץ הסמכויות, אין זה נכון להיחפז בהגשת תביעה רכושית, שניסוחה הנכון הוא מעשה אמנות. 

גירושין

תביעות לשמירת זכויות

חלוקת רכוש במקרה של פקיעת הנישואין מחמת גירושין, תעשה כיום, כמעט תמיד, על פי הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג. החוק קובע מנגנון ברירת מחדל, שיחול על זוגות שלא ערכו הסכם ממון (ואלו הם, עדיין, רוב הזוגות המתגרשים) – והוא מנגנון איזון המשאבים. על פי מנגנון זה, במועד הגירושין זכאי כל צד למחצית שווי הרכוש שנצבר ע"י שני הזוג בתקופת החיים המשותפת, להוציא מתנות, ירושות וחריגים נוספים.


סעיף 11 לחוק קובע אמצעים לשמירת זכויותיו של אחד מבני הזוג, על מנת למנוע מבן הזוג השני לבצע פעולה שיש בה כדי לסכל את זכויותיו של בן הזוג הראשון. במסגרת תביעה זו, נוהגים לתבוע מבן הזוג מתן חשבונות, אודות כל הרכוש המצוי בידיו; ובמידת הצורך לרשום הערות או לבצע עיקולים על נכסים כלשהם. יחד עם זאת, בתביעה זו אין תובעים חלוקת זכויות בפועל. מדובר בצעד מניעתי בלבד.  

גירושין

תביעות פירוק שיתוף

על פי חוק המקרקעין, בעלות על נכס משתרעת על כל מ"ר ומ"ר בנכס. כל בעלים בנכס, ולא משנה מה יחס בעלותו, רשאי להגיש בכל עת תביעה לפירוק שיתוף. פירוש הדבר, עתירה לבית המשפט המוסמך, לפרק את הבעלות המשותפת.


המצב השכיח ביותר, הוא של בעל ואשה אשר להם בעלות על דירה הרשומה ע"ש שניהם בחלקים שווים. כל אחד מבני הזוג, רשאי להגיש תביעה לפירוק השיתוף. בית המשפט יורה על מכירת הנכס – או, מהאחד לשני (כלומר: האישה רשאית לרכוש את חלקו של הבעל, או ההפך), או, לצד ג'.

במקרה של אי הסכמה בין הבעלים אודות שווי הנכס, ימנה בית המשפט שמאי מקרקעין, שבשכר טרחתו יחויבו הצדדים בחלקים שווים. במקרים בהם בני הזוג אינם מסוגלים לפעול בשיתוף פעולה לשם מכירת הנכס למרבה במחיר, בדרך כלל ימנה בית המשפט "כונס נכסים". מדובר בדרך כלל בעורכי דינם של הצדדים או בעורך דין נייטראלי, אשר תפקידו למכור את הנכס למרבה במחיר.

עדיף לא להגיע לכך, שכן שכר טרחה של כונס הנכסים עומד על סך 4% משווי הנכס. שכר טרחתו עלול להגיע לסכום נכבד ביותר, המופחת מחלקם של הצדדים. במקרה של מספר מציעים מתחרים, תערך "התמחרות", מעין מכירה פומבית שבמהלכה יימכר הנכס למרבה במחיר. גם כאן, כדאי להסתייע בעורך דין בעל ניסיון כדי להימנע מנפילה למלכודות השכיחות.  

גירושין

הסכם גירושין

כל הסכם גירושין כולל בתוכו הסכם ממון, ולפיכך חלים עליו הכללים הפורמליים החלים על הסכמי ממון, לרבות הדרישה לאישור ההסכם. ואולם, הסכם הגירושין ייחודי בכך שהוא מסיים את החיים המשותפים בין בני הזוג, ובד בבד יוצר את המנגנון לחיים שאחרי.


הסכם גירושין טוב ייערך בתפירה אישית לבני הזוג הניצבים בפני עורך ההסכם, יצפה את כל השאלות העשויות להתעורר בהמשך חייהם ויספק להן פיתרון, או לפחות מנגנון התמודדות. הסכם גירושין לא טוב יעסיק את הזוג המתגרש ואת הערכאות – לשכת ההוצאה לפועל ובתי המשפט, בתביעות לפרשנות הסכם, לשינויו או לביטולו. 

זוגיות והורות משותפת

זוגיות והורות משותפת

הסכם טרום נישואין

זוגות רבים המתעתדים להינשא מבקשים להבטיח את זכויותיהם, הן במהלך הנישואין והן בפקיעתם, באמצעות הסכם ממון. בעבר, הומלץ לערוך הסכם ממון רק כאשר לאחד מבני הזוג או לשניהם קיים כבר רכוש, ערב הנישואין. עקב ההתפתחויות המשפטיות שחלו בעשורים האחרונים בתחום דיני המשפחה, כיום קיימת חשיבות בעריכת הסכם ממון במקרים רבים נוספים.


עריכת הסכם קדם נישואין מצריכה מומחיות רבה, הן בפן הטכני (לרבות השליטה באופן אישור ההסכם בבית המשפט) והן בפן התוכני. על עורך ההסכם לשלוט בסוגי ההסדרים הרכושיים השונים, התאמת ההסכם לצורכי הזוג הניצב בפניו ושריון ההסכם מפני תקיפה. טעויות בהסכם הממון עלולות "לעלות" לצדדים בהתדיינות ממושכת ויקרה בבית המשפט. 

זוגיות והורות משותפת

הסכם בין ידועים בציבור

כיום ההגדרה ל"ידועים בציבור" ערטילאית ותיקבע ע"י בית המשפט בכל מקרה לגופו. בתי המשפט הכירו בזוגות ידועים בציבור גם כאשר לא התגוררו יחדיו, לא ניהלו חשבון בנק משותף, ולא ניהלו מערכת יחסים זמן רב. התקופה הקצרה ביותר בה הכירו בתי המשפט היא שלושה חודשים בלבד.


חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, הקובע את "ברירת המחדל" של יחסי הממון בין בני זוג שנישאו מיום 1.1.1974 ואילך, אינו חל על ידועיים בציבור. הפסיקה החילה על בני זוג שכאלה את "הלכת השיתוף בנכסים", לפיה כל נכס שנצבר בתקופת החיים המשותפים שייך בחלקים שווים לשני בני הזוג, ללא קשר לרישומו. 


לעיתים קרובות, בני זוג ידועים בציבור או אחד מהם, נכוו כבר מגירושין או סיום מערכת יחסים זוגית קודמת, ואפילו יש להם או למי מהם ילדים מנשואים קודמים. במקרה כזה, של "פרק ב'", מבקשים בני הזוג להגן על הרכוש שצברו עד כה. 


לאור כל זאת, בני זוג ידועים בציבור המעוניינים בוודאות, ציפיה והגנה על נכסיהם, חייבים בעריכת הסכם ידועים בציבור להסדרת המשטר הרכושי ביניהם. הסכם זה אינו דרוש רק במקרים שבהם רצויה הפרדה רכושית, שכן ניתן באותה מידה לקבוע בהסכם שהנכסים הנצברים יהיו משותפים. בניגוד להסכם קדם נישואין או להסכם גירושין, אין חובה לאשר את ההסכם בבית המשפט או בבית הדין הדתי כתנאי לתוקפו. יחד עם זאת, אפשר ואף מומלץ לאשרו בבית המשפט לענייני משפחה מכוח הדינים הכלליים או למצער לחתום בפני נוטריון. עם זאת, באם ידועים בציבור מתעתדים להינשא, הרי שאז יש לאשר את ההסכם בבית המשפט כתנאי לתוקפו. 


מומלץ איפוא להסדיר בהסכם את סיום תקופת החיים המשותפים, הבעלות ברכוש שקדם לחיים המשותפים, הזכויות בנכסים שצברו בני הזוג במהלך החיים המשותפים ועוד. במקרים רבים מבקשים ידועים בציבור לקבוע שרק הרכוש שיירשם בבעלות שניהם יהיה משותף, על פי יחס הרישום, ואילו יתר הרכוש יישמר בהפרדה.

זוגיות והורות משותפת

הסכם בין חד מיניים

פסיקת בתי המשפט קבעה שהחקיקה והכללים הפסיקתיים שהתפתחו לגבי ידועים בציבור יחולו גם לגבי זוגות חד מיניים.

לאור זאת, גם זוגות אלו חשופים לתוצאות רכושיות כתוצאה מעצם קיום היחסים, ואף להם מומלץ לערוך הסכם המסדיר את מערכת היחסים הכלכלית ביניהם. הסכם מסוג זה עשוי למנוע התדיינות עתידית בבתי המשפט.

זוגיות והורות משותפת

הסכם הורות משותפת

החיים המודרניים מתאפיינים בסטיה ממסגרת המשפחה הגרעינית ובריבוי משפחות אלטרנטיביות - הורות ללא זוגיות, הורות כאשר אחד או שני ההורים חד מיניים וכו'. במקרים אלה, בהם הקשר שבין הצדדים נרקם לצורך הבאת ילד לעולם וגידולו, ניתן לערוך הסכם הורות משותפת הקובע את חלוקת הנטל הכלכלי, זמני השהות, אופן החינוך, מידת המעורבות של בן זוגו של אחד ההורים וכיו"ב.


צפיית האירועים העשויים להתרחש בחיי המשפחה מסייעת להם להתמודד עם חוסר הודאות שבהליך. הסכם כגון זה אינו מצריך אישור בבית המשפט, אולם ניתן לאשרו מכוח הדינים הכלליים. חשוב לציין שהסכם כזה או אחר אינו כובל את הילד, וזה תמיד יוכל לעתור לבית המשפט בכל הנוגע למימוש זכויותיו וטובתו.

זוגיות והורות משותפת

תביעת אבהות

תביעת אבהות מוגשת כל אימת שאם מבקשת להכריז על זהות האב לצורך חבותו בתשלום דמי מזונות, או שאב מבקש להכריז על זהותו כשלב בדרך לקבלת זכויות בחיי ילדו, גם מקום שהאם אינה מעוניינת בכך. חשוב לציין, שלא ניתן לערוך בדיקת רקמות (או בדיקת מי שפיר - כאשר הילד טרם נולד) לקביעת זהות האב ללא צו בית המשפט, בין אם הבדיקה נערכת בארץ או בחו"ל, בהסכמה או ללא הסכמה. 


תביעת אבהות תוגש בבית המשפט לענייני משפחה. היא חייבת בתשלום אגרה ויש לתמוך אותה בתצהיר וברשימת הראיות המצורפות לכתב התביעה. 

זוגיות והורות משותפת

תביעה לשינוי שם

סעיף 3 לחוק השמות, תשט"ז-1956, קובע כיצד ייקבע שמו של תינוק הנולד: "ילד מקבל מלידה את שם משפחת הוריו. היו להורים שמות משפחה שונים, מקבל הילד את שם משפחת אביו, זולת אם הסכימו ההורים שיקבל את שם משפחת האם או שמות המשפחה של שני ההורים; אולם ילד שנולד כשאמו אינה נשואה לאביו, מקבל מלידה את שם משפחת אמו, זולת אם רצתה האם שיקבל שם משפחת האב והאב הסכים לכך או שהאם היתה ידועה בציבור כאשתו, ואם הסכימו ההורים, יקבל את שמות המשפחה של שניהם. "

הפסיקה קבעה כי שם משפחה אינו רק אמצעי זיהוי, כי אם מטען הסטורי, מורשת, מוצא ושורשים. כמו כן, הוכרה בפסיקה הטענה ששונות בשמות המשפחה בין אב לילדיו עלולה להוביל לניכור הורי ולפגוע בעיקרון טובת הילד. בנוסף, קיימת חשיבות לזהות שם המשפחה בין ילד לבין אחיו. במקרים מסויימים, מתגלעות מחלוקות בין ההורים ביחס לשם המשפחה של ילדם, ובהיעדר הסכמה, נדרשת הכרעתו של בית המשפט. 

בעל דין המבקש להגיש תביעה לשינוי שם, בין אם מדובר באב, באם או בילד עצמו (באמצעות הורהו או בעצמו), יגיש את תביעתו לבית המשפט לענייני משפחה. התביעה נושאת אגרה ויש לצרף לה תצהיר.



אפוטרופסות

אפוטרופסות

בקשה למינוי אפוטרופוס

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב-1962 קובע שאדם מוחזק בחזקת כשיר משפטית לביצוע פעולות עד שכשירותו נשללת ממנו. 


במקרה שאדם אינו כשיר לנהל את ענייניו, בין אם מחמת מחלה, מום או נכות, קרוביו רשאים להגיש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה להתמנות כאפוטרופוסים על גופו, על רכושו או על שניהם גם יחד. המשיבים בבקשה יהיו באפוטרופוס הכללי במשרד היועמ"ש ומשרד הרווחה. יש לתמוך את הבקשה בתצהיר ובכתב הסכמה להתמנות כאפוטרופוס. במקרים רבים מורה בית המשפט על הגשת תסקיר בעניינו של החסוי. במקרה זה, תיצור פקידת סעד של מחלקת הרווקה והשירותים החברתיים במקום מגורי החסוי, שהיא עובדת סוציאלית בהכשרתה, קשר עם משפחת החסוי, תראיין אותו ואת בני משפחתו, ותגיש את עמדתה לבית המשפט במסמך הנקרא "תסקיר". בית המשפט עשוי למנות את בני משפחתו של החסוי או מי מהם כאפוטרופוסים ביחד ולחוד או ביחד או לחוד. לקביעה זו יש השפעה על סמכותו של האפוטרופוס לביצוע פעולות. במקרה של חילוקי דעות בין בני המשפחה, ימנה בית המשפט במרבית המקרים אפוטרופוס חיצוני נייטרלי. 


על אפוטרופוס חלות חובות מכוח הדין, כדוגמת הגשת פרטא (מן הצהרת הון של החסוי) בתחילת תפקידו ובסופו, וכן דו"ח שנתי מידי שנה. בנוסף, עליו לרשום הערה על מינוי אפוטרופוס בכל פנקס המתנהל על פי דין. כך, לדוגמא, אם יש לחסויה דירה, על האפוטרופוס לרשום הערת אזהרה במרשם המקרקעין, כך שהחסויה לא תתפתה להעביר את דירתה לאחר ללא ידיעתו. 

אפוטרופסות

בקשה להחלפת אפוטרופוס

בכל עת רשאי קרובו של חסוי להגיש בקשה לפיטורי אפוטרופוס או להחלפתו.

הבקשה כרוכה בתשלום אגרה ויש לצרף לה תצהיר. בית המשפט לענייני משפחה יבחן את טעמי הבקשה ויורה על קבלת תגובת החסוי (אם ניתן לקבלה), האפוטרופוס הכללי ופקידת הסעד. 

אפוטרופסות

ניהול נכסי חסויים

כל אפוטרופוס לרכושו השל חסוי, בין אם הוא קרוב משפחה או נושא תפקיד נייטרלי, חייב בהשקעת כספי החסוי בהתאם לכללים הספציפיים הקבועים בדין. בראש ובראשונה, כל זכויותיו הכספיות של החסוי חייבות להימצא בחשבון בנק ייעודי על שמו בלבד. לא ניתן להחזיק בכספיו של חסוי בחשבון בנק המשותף לחסוי ולמי מקרוביו, אפילו אם הם האפוטרופסים עליו. יש ליידע את הבנק על מינוי האפוטרופוס, וזה יירשום הערה בספריו. על האפוטרופוס חלה חובה לשמור תיעוד של הפעולות שבוצעו בחשבון הבנק למשך שבע שנים. תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (דרכים להשקעת כספי חסוי) קובעות את יחס ההשקעה הנדרש בכספי החסוי. בכל עת, רשאי האפוטרופוס לרכוש לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות או בבקשה לאישור פעולות.


חשוב לציין, שכל פעולה משפטית בין חסוי לבין האפוטרוםוס כפופה לאישור בית המשפט, מראש. 


אם חלילה הלך החסוי לעולמו, על האפוטרופוס להגיש הודעה מתאימה לבית המשפט ולמשרד הרווחה. 

 

פסקי דין לדוגמא

פסקי דין לדוגמא

דחיית התנגדות לצוואה

באדיבות המאגר המשפטי "נבו"

מיני-רציו:

* מחלוקת שעניינה פרשנות צוואה בכתב יד, וכוונת המצווה באזכור שמו של הנתבע בצירוף תוארו כעו"ד ומספר הטלפון בצידו מתחת לשמה של הבת – התובעת, האם נועד לשם ציונו כזוכה נוסף בצוואה (כעמדת הנתבע, המבקש לקבוע כי הינו יורש מחצית מן העיזבון), שמא צוין שמו של הנתבע כמוציא לפועל של הצוואה ו/או כעו"ד שטיפל עבור המנוח בנכסיו, ואזי אין לו כל חלק בעיזבון (כעמדת התובעת). עוד נדונה סוגיית נטל ההוכחה הרובץ על שכמו של בעל תפקיד החב בחובת אמון וטוען לפרשנות לפיה הינו זוכה מכוח צוואתו של לקוחו.

פסקי דין לדוגמא

קבלת תביעה לסעד הצהרתי בדבר בעלות בבית מגורים

באדיבות המאגר המשפטי "נבו"

 מיני-רציו:

* ניסיון האב כעת להיתלות באי עריכת מסמך בכתב של ההתחייבות ו/או רישום פורמאלי כלשהו של התובעים ביחס לבית הינו ניסיון לזכות בסעד משפטי שלא בתום לב. מהראיות החיצוניות עולה, כי אכן ניתנה התחייבות למתנה ע"י האב. יחד עם זאת, נמצא כי ההתחייבות עליה הסתמכו הבן ורעייתו ועל בסיסה שינו מצבם הינה זכות למגורים בבית בלבד ולא התחייבות המעניקה לאחרונים זכות בעלות קניינית במקום. בסופו של דבר נקבע כי מעמד הבן ורעייתו בנכס הינו של ברי-רשות, אשר העמידו תמורה בגין רשות זו ואשר זכותם בלתי-הדירה ומשכך אין בסיס שבדין לסילוק ידם מהבית.

פסקי דין לדוגמא

דחיית תביעה לשלום בית וקבלת תביעה לגירושין

באדיבות המאגר המשפטי "נבו" 


מונחת לפנינו תביעת גירושין שאותה הגיש הבעל (להלן: "התובע") ביום ה-22/9/2009. האישה (להלן: "הנתבעת") איננה מעוניינת כעת להתגרש אלא לכשיגובש הסכם גירושין אשר יניח את דעתה. נושא הרכוש נידון בערכאה האזרחית. נתקיימו לפנינו מספר דיונים, ובאי כוחם של הצדדים נתבקשו להגיש את סיכומיהם. סיכומי התובע הונחו לפנינו זה מכבר, אך סיכומי הנתבעת לא הומצאו למרות פרק הזמן הארוך שניתן לה.

פסקי דין לדוגמא

קבלת התנגדות לצוואה

באדיבות המאגר המשפטי "נבו" 


מיני-רציו:

* ככל שצוואה משקפת את רצון המוריש יש לכבדה ואולם ככל שהצוואה אינה משקפת את רצון המוריש כגון כאשר מוכח כי לא נערכה מתוך רצון חופשי או בשל העדר כשירות, אין לקיים אותה. במקרה דנא, הוכח כי המנוח לא היה כשיר לערוך את צוואתו ודי בכך לקבל את ההתנגדות אף שהטענות להשפעה בלתי הוגנת וקיומה של מעורבות בעריכת הצוואה נדחו.

פסקי דין לדוגמא

דחיית תביעה כנגד יורשים לתשלום חוב

באדיבות המאגר המשפטי "נבו"

מיני-רציו:

* אחריות היורשים לחובות טרם חלוקת העיזבון מוגבלת לנכסי העיזבון. רק מאלה ניתן להיפרע. על התובע מוטל הנטל להראות כי קיימים בעיזבונו של המנוח, שטרם חולק, נכסים כדי סכום התביעה

* חוזים – תנאים – תנאי מתלה

* ירושה – יורשים – חובות פסקי דין

פסקי דין לדוגמא

קבלת תביעה לפרשנות צוואה

באדיבות המאגר המשפטי "נבו" 


מיני-רציו:

* כלל יסוד במלאת פרשנות צוואה הינה התחקות אחר רצונו של המצווה. קריאת צוואת המנוח, יחד עם צוואת הידועה בציבור שלו, איננה מותירה כל מקום לפרשנות אחרת זולת כי כוונתו המפורשת של המנוח הייתה להוריש את כמות המניות שהייתה על שמו במועד עריכת הצוואה ולא במועד פטירתו, מחצית למנוחה ומחצית לבנו (התובע). משקיבלה המנוחה את מחצית המניות בחייה, התובע הינו יורש המניות היחידי של המנוח.

פסקי דין לדוגמא

דחיית בקשת רשות ערעור בעניין נטל הראיה בתיק עיזבון

באדיבות המאגר המשפטי "נבו" 


בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט למשפחה בת"א [כב' השופט י' אליהו] מיום 26.2.13 בת"ע 42319-10-12, לפיה הורה למבקש – המתנגד לקיום צוואת האם המנוחה - לפתוח בהבאת הראיות.

יצירת קשר

רוית טוב-לי, משרד עורכי דין

"בית גיבור ספורט", מנחם בגין 7, קומה 12

רמת גן 5268102


טל: 03-6124880

פקס: 03-6124883

נייד: 0528-703370

 


 ravit@tovly.co.il